מבוא: המפתח לדלתות הבירוקרטיה

מיד לאחר הפטירה, חשבונות הבנק של המנוח מוקפאים, והרכוש הרשום על שמו (דירה, רכב, קרנות השתלמות) נותר "נעול". אף גוף מוסדי לא יעביר שקל ליורשים ללא אסמכתא משפטית רשמית מהמדינה הקובעת מי הם היורשים החוקיים. האסמכתא הזו היא ה"צו". ההבדל בין שני סוגי הצווים תלוי בשאלה אחת פשוטה: האם המנוח השאיר אחריו צוואה תקפה או לא? התשובה לשאלה זו תקבע באיזה מסלול עליכם לצעוד.

מסלול א': צו קיום צוואה – כשהמנוח השאיר הוראות

אם המנוח ערך בחייו צוואה (בין אם אצל עורך דין, בפני עדים, או בכתב יד), הרי שהחלוקה של הרכוש צריכה להתבצע בדיוק לפי מה שכתוב בה. אולם, הצוואה כשלעצמה היא רק נייר. כדי להפוך אותה למסמך מחייב שכל העולם (כולל הבנקים והטאבו) חייב לציית לו, יש צורך ב"צו קיום צוואה".

מה הצו אומר? צו קיום צוואה הוא למעשה גושפנקא של המדינה (באמצעות הרשם לענייני ירושה) המאשרת כי:

1. זוהי אכן הצוואה האחרונה והאמיתית של המנוח.
2. הצוואה תקפה מבחינה משפטית.
3. הזוכים המוזכרים בצוואה הם היורשים החוקיים. רק לאחר קבלת הצו הזה, ניתן לגשת לבנק ולחלק את הכספים כפי שהמנוח רצה.

מסלול ב': צו ירושה – כשאין צוואה (ברירת המחדל)

בישראל, לא חובה לערוך צוואה. אם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או שהצוואה שהותיר נפסלה מסיבה כלשהי, נכנס לתוקף "חוק הירושה". במצב כזה, המדינה היא זו שקובעת מי הם היורשים וכמה כל אחד יקבל, בהתאם לקרבה המשפחתית. המסמך המאשר את החלוקה הזו נקרא "צו ירושה".

מה הצו אומר? צו ירושה הוא מסמך משפטי המצהיר מי הם יורשיו של המנוח על פי דין ומהו החלק היחסי (באחוזים) של כל אחד מהם בעזבון. לרוב, החלוקה לפי חוק היא:

• מחצית (50%) לבן/בת הזוג.
• מחצית (50%) לילדים (בחלקים שווים ביניהם). צו הירושה אינו מפרט נכסים ספציפיים (הוא לא יגיד "הדירה הולכת לדני"), אלא רק מגדיר את "עוגת הזכויות" הכללית.

טבלת השוואה: ההבדלים במבט מהיר

התהליך הפרוצדורלי: איך מוציאים את הצווים בפועל?

למרות השוני המשפטי, התהליך הבירוקרטי להוצאת שני הצווים דומה מאוד ומתנהל מול "הרשם לענייני ירושה" (או בית הדין הרבני, בהסכמת כל היורשים):

1. הגשת בקשה: מילוי טפסים מקוונים, צירוף תעודת פטירה, תשלום אגרה, ובמקרה של צו קיום צוואה – הפקדת הצוואה המקורית.
2. פרסום בעיתונות: הרשם מפרסם הודעה בעיתון וברשומות כדי לאפשר לציבור להתנגד (למשל, אם מישהו טוען שיש צוואה מאוחרת יותר).
3. בדיקת האפוטרופוס הכללי: נציגי המדינה בודקים את הבקשה כדי לוודא שאין פגיעה בחסויים או קטינים.
4. מתן הצו: אם לא הוגשו התנגדויות, הרשם חותם על הצו ושולח אותו דיגיטלית לעורך הדין. התהליך לוקח בדרך כלל בין חודשיים לארבעה חודשים.

למה חשוב להיעזר בעורך דין בתהליך?

רבים שואלים: "האם אני יכול להגיש את הבקשה לבד?". התשובה היא כן, אך זה לא תמיד מומלץ. הטפסים של הרשם לענייני ירושה דורשים דיוק מירבי. טעות קטנה ברישום תאריך, אי-צירוף מסמך נדרש או שגיאה בהגדרת עץ המשפחה, יובילו להחזרת הבקשה ולעיכוב של חודשים ארוכים בקבלת הכסף. בנוסף, עורך דין ידע לזהות מראש מוקשים (כמו חובות של אחד היורשים או צורך בהסתלקות מהעזבון לטובת בן הזוג לצורכי מס) ולתכנן את המהלך בצורה שתחסוך לכם כסף ועוגמת נפש.

מומלץ לקרוא על סכסוכי יורשים

שאלות ותשובות נפוצות

זקוקים לעזרה בהוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה? אל תתמודדו עם הבירוקרטיה לבד ברגעים הקשים. פנו לטיפול יעיל, מהיר ומקצועי שיחסוך לכם זמן וטרחה.

מומלץ – עורך דין צוואה וירושה דרור הראל

קראו גם – בעיות בירושה בין אחים

מתלבטים צו ירושה או צו קיום צוואה? צרו קשר

The post צו ירושה או צו קיום צוואה? מבינים את ההבדל בדרך למימוש העזבון appeared first on פרובלמה.

הנה 10 בעיות נפוצות עם דוגמאות

1. חוסר הסכמה על חלוקת הנכסים – כאשר הירושה כוללת נכסים בשווי שונה (כמו נדל"ן, רכבים, חפצים בעלי ערך רגשי או כספי), אחים עשויים לא להסכים על אופן החלוקה.
   למשל, אחד האחים עשוי לרצות לשמור על בית המשפחה בעוד האחר מעדיף למכור אותו ולחלק את הכסף.
   
   
2. טענות לזכויות לא שוות – אחים עשויים לטעון שמגיע להם חלק גדול יותר בירושה מסיבות כמו טיפול בהורה המנוח או סיוע כלכלי שניתן להם בעבר.
   לדוגמה, אח שטיפל בהורה חולה יכול לדרוש אחוז גבוה יותר מהירושה בטענה שתרם יותר במהלך חייהם.
   
   
3. עיכובים בחלוקת ירושה – אחד האחים יכול לעכב את התהליך על ידי התנגדות לצוואה, ערעור על מינוי מנהל עיזבון או סירוב לחתום על מסמכים.
   לדוגמה, כאשר צוואה שנכתבה בצורה לא ברורה יוצרת חוסר הסכמה, התהליך יכול להימשך חודשים ואף שנים.
   
   
4. רגשות ותחרות בין אחים – ירושה יכולה לעורר רגשות חבויים ותחרות בין אחים, בעיקר אם היו יריבויות משפחתיות קודמות.
   לדוגמה, אם אח אחד קיבל בעבר עזרה כספית מההורים, האחרים יכולים להרגיש מקופחים כעת.
   
   
5. חפצים בעלי ערך רגשי – ירושות יכולות לכלול חפצים בעלי ערך רגשי, כמו תכשיטים וחפצי אומנות. אחים עשויים להילחם על מי יקבל את החפץ, גם אם ערכו הכספי נמוך, כמו טבעת נישואין של אמא או תמונה משפחתית עתיקה.
   
   
6. מכירת נכסים משותפים – כאשר נכסים נרשמים בבעלות משותפת בין האחים, הם עלולים להיתקל בקושי במכירת הנכס אם אין הסכמה מלאה.
   לדוגמה, אחד האחים עשוי לרצות למכור את דירת הירושה ואחר יעדיף לשמור אותה.
   
   
7. התנגדות לצוואה – אחים עשויים לערער על תוקף הצוואה בטענות כמו השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות משפטית של המנוח בעת כתיבתה, או זייפנות. זה יכול להוביל לסכסוך משפטי ממושך.
   
   
8. נושים חיצוניים – חובות המנוח יכולים להוות בעיה נוספת.
   אם יש נושים החייבים לקבל כסף מהעיזבון, הם עשויים לדרוש החזר לפני שהירושה תחולק בין האחים, מה שיפגע בסכום הסופי שכל אח יקבל.
   
   
9. חוסר שוויון בצוואה – אם הצוואה מחלקת את הירושה בצורה לא שוויונית, אחד האחים עשוי להרגיש מופלה לרעה, ולפנות לבית המשפט לערעור החלוקה הלא שוויונית.
   למשל, במקרים בהם אחד האחים מקבל את רוב הנכסים והאחרים סכום קטן יותר של כסף.
   
   
10. מינוי מנהל עיזבון בעייתי – לעיתים, אחד האחים התמנה למנהל עיזבון ויכול להיות שקוף יותר בניהול הכספים, מה שמוביל לחוסר אמון ושקיפות מצד האחרים.
    במקרה כזה, אח אחד עשוי לחשוד ש – האח המנהל את העיזבון עושה שימוש לרעה בכוחו.
    
    

מצבים אלו מדגישים את הצורך בתכנון ירושה בצורה מסודרת, תכנון צוואה ברורה ושקופה שתמנע ויכוחים וקשיים לאחר פטירת המנוח.

על מנת למנוע את הבעיות הנ"ל – אנחנו ממליצים על עורך דין לענייני ירושה וצוואה

קראו גם מדור בעיות ופתרונות

The post בעיות בירושה בין אחים – 10 בעיות עיקריות appeared first on פרובלמה.